Clay Note בפרפומריה | Première Peau

אדמתי, מינרלי, עם תת-גוון של תחמוצת ברזל ולחות קרירה. כבד יותר מאדמה יבשה, מינרלי יותר מאדמת גן, עם איכות סיליקטית ספציפית — ריח של גלגל קדר. חימר אדום הוא יותר מתכתי; קאולין לבן הוא נקי יותר. כשהוא יבש, החימר מאבד את רוב ריחו; כשהוא רטוב, הוא משחרר גאוסמין ומרכיבים נדיפים מינרליים.

חימר כפתרון ריחני לוכד את ריח האדמה הרטובה העשירה במינרלים — במיוחד את המינרלים הסיליקטיים בעלי החלקיקים הדקים (קאוליניט, מונטמורילוניט, איליט) שמרכיבים את חימר החרס. לחימר הרטוב יש ריח אדמתי-מינרלי ייחודי המונע על ידי גאוסמין, תחמוצות ברזל, והחומר האורגני הכלוא בתוך המטריצה המינרלית.

הריח משתנה לפי סוג החימר: חימר אדום (עשיר בתחמוצות ברזל) מאופיין באופי מתכתי-מינרלי יותר; קאולין לבן הוא נקי ונייטרלי יותר; טרקוטה (אחרי שריפה) יש לו איכות חמה, יבשה וקלה מעושנת שנובעת מהשינויים בסיליקטים במהלך השריפה בתנור. כולם חולקים אדמתיות בסיסית שהיא כבדה ומינרלית יותר מאשר הומוס או קומפוסט.

בפרפומריה, החימר שייך למשפחת האדמה והמינרלים. הוא מעורר אסוציאציות של סטודיואים לחרס, גדות נהרות, והחוויה המישושית של אדמה רטובה. התו נמצא בין העושר האורגני של הקרקע לבין הטוהר הבלתי-אורגני של האבן.